”בלי פאניקה“ אבל על מותה של זהרה צעירי הדפסה

 

כתב רמי שלהבת

ב-"בלי פאניקה"

 

nimby

את זהרה הכרתי לראשונה בפורום מדע בדיוני ב-IOL, בו היא נהגה לבקר תדירות יחד עם חברתה חמוטל (ארגמן) – שתי נערות חביבות, מלאות חיים ומוכשרות להפליא. תחת הכינוי דמוסתנס (אותו לקחה מכינויה של נערה בספר ”המשחק של אנדר“, ושלמדה רק בדיעבד שדמוסתנס המקורי, הדמגוג המפורסם, היה גבר), היא החלה את פעילותה בפורום במרץ רב, עם קסם אישי והרבה תבונה ובגרות.

בשנים הבאות ליווינו אותה עם התקדמות לימודיה בשדה בוקר, וזהרה נהגה להגיע כמעט לכל מפגש פורום או פעילות חובבים שהתקיימו בשנים ההם בפורום אורט (יורשו של פורום IOL), בקהילת טולקין ובוודאי גם בכאלה שבהם לא הייתי שותף. גם בכנסים היא הייתה תמיד, לא פעם כמתנדבת.

אחרי גיוסה היא עברה לגור במרכז, אך במקביל התרחקה במקצת מהקהילה. פה ושם קיבלתי ממנה איורים לסיפורים שפרסמתי ב“בלי פאניקה“, אך הקשר הפך מרוחק יותר ותכוף פחות. בכנס ”עולמות“ האחרון שמחתי מאוד לראות אותה שבה להתנדב אחרי היעדרות ארוכה, והופתעתי לראות אותה הולכת לאט עם מקל. כששאלתי, היא סיפרה לי בקצרה על המחלה שבה לקתה, וכיצד החלימה ממנה. ב“פנטסי.קון“, לפני כחודש וחצי בלבד, עוד הספיקה לבנות את אתר הכנס. אתמול התברר שהמחלה גברה עליה למרות הכל.

זהרה נפטרה, והלב כואב. ב“בלי פאניקה“ נותרו מאחוריה האיורים המקסימים שהכינה לבקשתי לחמישה סיפורים. כשרון גדול, אישיות מקסימה, ואבדה עצומה.

יהי זכרה ברוך.

 


איורים של זהרה ב“בלי פאניקה“

נימבי וקופצי הממדים

הילד המת בחלונך

סיפורם של קשבת ויו-אן

שלושה דיונים על קיומם של נחשים במחזור הדם האנושי

רוח קיץ