מכתב מלירון הדפסה

 

משפחת צעירי היקרה

 

כשהגעתי לשניידר יצא לי לדבר עם אחד המטופלים, ואני זוכרת שהוא אמר לי שהמחלקה כאן זה כמו משפחה מתקרבים, מתחברים, אוהבים. ולפעמים לצערינו המחלה מכריעה ואנשים שמאוד אהבת נפטרים. המשפט הזה לא מפסיק להדהד לי בראש ולצערי הרב גם התגלה כנכון.

רציתי לספר לכם קצת מה זהרה היתה בשבילי. תקופת ההכרות שלנו אמנם היתה קצרה, אבל יצא לי להכיר בחורה אמיצה, מדהימה ביופיה, דעתנית ואינטיליגנטית בצורה בלתי רגילה.

אני לא יודעת בדיוק מה קרה ומה הוביל למה ואני גם לא מחפשת תשובות לכך. אני רק יודעת שמאוד נקשרתי אליה ואליכם, אל כולכם, ומה שהייתי הכי רוצה לעשות זה לתת חיבוק גדול לכם לאסף, ואותו אני שולחת במכתב זה.

החיים מלאים תהפוכות ולצערינו הם מובילים אותנו לצמתים לא קלות, שלפעמים נראה כאילו אין דרך לעבור אותן, אבל החיים חזקים!

אני מודה לכם שזכיתי להכיר משפחה מיוחדת כמוכם מלאי כוחות ומאחלת לכם שלא תתקלו באף צומת כזו יותר בחייכם.

זהרה היתה בחורה מאוד מיוחדת, פרי יצירתכם, ותמיד היא תזכר אצלי כחברה הראשונה שהיתה איתי ברגע לא קל בתהליך הזה, הרגע בו הורדתי את השיער. תמיד היה לי נוח לדבר ולשתף אותה בכל, שאבתי ממנה הרבה כוחות ואני מקווה שעכיו כאשר היא שם למעלה היא תוכל גם לשמור עלי.

אין דרך קלה לסיים את המכתב הזה, רק להגיד תודה על שהתמזל לי להכיר אתכם ואותה. שלא תדעו עוד צער.

 

באהבה

לירון