על רופוס וג'ף הדפסה

 

התמכרות לאלבומים בפני עצמם, מתרחשת אצלי תמיד בצורה דומה.

בשמיעה ראשונה, האלבום מוצא חן בעיני.

אחרי שתיים או שלוש האזנות נוספות, השירים הקליטים ביותר נדבקים לאוזן, וגורמים להאזנות חוזרות ונשנות.

באותן האזנות מלות השירים הקליטים נחרטות בזיכרון, והשירים הפחות קליטים ונגישים מתחילים לחלחל פנימה, ואז הכיף האמיתי מתחיל.

הם מתחילים כשורות ומתמצקים לנוכחות מלאה, ואז, בפתאומיות כמעט, האלבום כולו מזנק אל תוך התודעה ומתיישב בה כמפלצת עצומה ונפלאה, שהיא בעצם מחבריך הטובים ביותר.

 

עם האלבום "Marvin the Album" של הלהקה המלבורנית Frente!, לדוגמא, זה התחיל ב-"Labour of Love" ו-“Bizzare Love Triangle” (גרסת כיסוי), המשיך ב-“Ordinary Angels” , “Pretty Friend” ו-“Most Beautiful" והסתיים באלבום כולו, שנפלא בעיני.

 

“Poses” של רופוס וויינרייט נמצא כבר בשלב האחרון.

האלבום המבריק הזה, שקיבל ציון 8.6 בפיטצ'פורק-מדיה, הוא אחד האלבומים העגולים והיפים שיצא לי לשמוע.

כל כולו הפקה שיינית, סוחפת, מתוזמנת ומתוזמרת לעילא.

הרמה שלו אחידה (וגבוהה כמובן), אבל השירים מגוונים. “Evil Angel” אפלולי מאוד, ואילו “California” שטוף שמש באופן מוחשי ממש, אבל שניהם בהחלט שייכים לאותו המקום.

השיר הראשון שידעתי את מלותיו הוא “Cigarettes and Chocolate Milk” כמובן. אחריו באו בעיקר “California” ו-“Greek Song”. דווקא השיר שמככב בשם האלבום – “Poses”  הגיע בשלב מאוחר יותר, כאילו צריך להתרגל קצת למלודיות ולכלים של וויינרייט לפני שאפשר להתמכר לרגישות שמתגלה בשיר, ובשירים האחרים, הרכים יותר אך פחות נגישים.

 

 

 

 הקשר בין המוסיקאים ג'ף באקלי ורופוס וויינרייט, המת והחי, אינו מופרך. שניהם צעירים, שפעלו (לפחות לזמן מה) באותה התקופה. לשניהם מנעד ווקאלי מרשים ונטייה להפקה דרמטית, גדולה מהחיים ואנרגטית להפליא.