ללא כותרת הדפסה

 

לפעמים אני חושבת, בעיקר אחרי שאני קוראת משהו של אשכול נבו, על איך אני רוצה שהחיים שלי יראו, ומה בעצם אני רוצה בהם.

לפעמים יוצא שאני רוצה להצליח מאוד, לפעמים אני רוצה לעשות משהו חשוב. הרבה פעמים יוצא שאני רוצה להיות לבד.

 

אני יושבת וחושבת על מה שאני אעשה ומה שאני עושה כדי שבסופו של היום הארוך הזה, שאני קוראת לו החיים שלי, אני אוכל ללכת לישון מרוצה. אני רואה שבעצם אני עומדת והדברים מתרחשים סביבי, והחיים שלי הם כמו סיפור, אבל לא אני מספרת אותו.