קטעים הדפסה

 

הביטה בשקיעה וחרש לחשה לידידה:

אתה רואה? שם. בקצה הצוק שם יש נסיכה.

עכבישים קטנים ארגו את לבושה, והיא רוקדת, מתפתלת, הם מדגדגים את כל גופה.

 

הלכו ליער.

הביטה בעץ וסיפרה לידידה:

פעם בשקט התגנבתי והפחדתי שדון. הוא התהפך באוויר, צלל אל תוך העץ ושם צלצל בפעמון.

פנימה הצצתי, ושם, בתוך העץ, נפרש ארמון.

ובתוכו רקדו שדים קטנים וירוקים. שם שרו ורקדו לצללי חליל מתוקים.

 

הלכו למדבר.

אצבע העבירה בחול ולידידה ציירה:

סוס, עץ וערבייה. סיפרה:

סוס מת במדבר, גופו כוסה בחול. צמח שם עץ. ערבייה יפיפייה עברה, אכלה מהפרי, שזרה בשערה פרח כחול. שברה ענף, ועוד ענף ועוד אחד הכתה בהם באדמה-מיד עלו סוסים שלושה. והיא-רכבה משם כרוח על סופה.