"עלפים או בני לילית הו איזו סמטוכה

בוא תצעק חזק על מי שלא חושב כמוך

לבנית עובדת ת'שטן ולוטם אין לו מוח-ה

עלפים או בני לילית הו איזו סמטוכה!"

(שיר עם של קהילת טולקין הישראלית)

תרגום שמו של עם האֶלפים הנו בעיה ידועה לכל מתרגמי הפנטסיה מאז כתב טולקין את ההוביט ושינה את אופיין של הדמויות האגדתיות האלו. מתרגמים שונים מצאו פתרונות שונים לתרגום השם, חלקם יצירתיים יותר, חלקם פחות, לכל אחד מהם היתרונות והחסרונות שלו. קטונתי מלמצוא פתרון חדש לבעיה עתיקת יומין זו, בעיקר כיוון שקיים כבר תרגום המקובל עלי. במאמר הבא, אסקור את התרגומים השונים שקיימים לשם, אביא טיעונים בעדם ונגדם ואסביר מדוע בחרתי בתרגום מסוים. אך לפני שאדון בתרגומים, הייתי רוצה להבהיר את טיבם של האֶלפים במקורותיהם ואת טיבם של האֶלפים של טולקין.

האֶלפים במקור הם יצורים קסומים שמופיעים באגדות מזרח אירופה-גרמניה וכו'. הם מתוארים במקומות שונים בצורות שונות; יצורים קטנים ומעופפים בעלי כנפיים, בעלי עיניים שקדיות מלוכסנות מעט, בעלי אוזניים מחודדות, ועוד כהנה וכהנה וריאציות. תפקידם הוא בדרך כלל מעיין שדים מזיקים, שגונבים תינוקות, מציקים ומפריעים לבני האדם התמימים, אך לעיתים מתפקדים כמעט כמו פיות.

האֶלפים של טולקין לעומת זאת הם יצורים שונים לחלוטין. הקוונדי (כפי שהם מכנים את עצמם בכתביו של טולקין) הם בכירי ילדיו של אילובטר, האל הבורא בעולמו של טולקין. הם נעלים על בני האדם, טובים מטבע בריאתם ומוכשרים בכל הנוגע ליצירה ולהבנת הסובב אותם. הם גבוהים ויפים, גופם תואם, הם חזקים, אינם נוטים לחלות, מבריאים במהירות ואינם מתים מזקנה, אלא רק בעקבות פציעה קשה או צער (נסו אתם לחיות 3,000 שנה..).

התרגום הראשון: שדונים, של משה הנעמי

תרגומו של משה הנעמי הוא תרגום מילולי, על פי מילון אוקספורד, של המילה Elf: שדונים קטנים ומזיקים או בריות על טבעיות. המילה שדונים לדעתי (ולדעת רוב קוראי הפנטסיה) אינה הולמת את אופי האֶלפים שטולקין יצר, כיוון ששדונים הם יצורים מזיקים לרוב, קטנים וכו'. מילה זו מתאימה לאֶלפים בצורתם הישנה, אך לא לאלו של טולקין.

התרגום השני: האֶלף, של הטייסים

הטייסים שתרגמו את ההוביט בשבי המצרי החליטו לתעתק את המילה Elf לאֶלף. הבעיה העיקרית בתרגום זה היא שהם השתמשו באֶלף כשם קיבוצי, כלומר, גם הרבים הוא "אֶלף". בחירה זו של התרגום הפכה את המילה למסורבלת ביותר ומעצבנת מאוד לקוראים.

התרגום השלישי: בני לילית, של רות לבנית

בבחירתה בבני לילית, לבנית ניסתה למצוא, יותר נכון להמציא, דמות אגדית מתאימה לתפקידם של האֶלפים אך בעלת מקורות עבריים. אחת האגדות הנפוצות על אֶלפים היא שהם גונבים תינוקות אנושיים. לילית, אשתו הראשונה של אדם ואשתו של אשמדאי, היא מעיין שדה במסורת היהודית, שאחראית למותם של תינוקות בשמונת הימים לפני ברית המילה, לגניבת תינוקות וכו'. לבנית יצרה הקבלה בין היצורים המיתיים ויצרה את השם "בני לילית". בנוסף לכך, לילית מתוך 'ליל', 'לילה', והלא האֶלפים של טולקין הם חובבי הלילה והכוכבים, כיוון שנולדו עוד בטרם נוצרו השמש והירח.

התרגום הרביעי: עלפים, עמנואל לוטם

תרגומו של עמנואל לוטם גם הוא תעתיק בבסיסו, אלא שלוטם הפך את הE לע'. תרגום זה מתבסס על תרגומו של אריה סמיטיצקי לספר "הדבורה זיווית" (ידוע יותר בשם "הדבורה מאיה") בו מופיעים Elves  כבני-עלף ברבים ועלף ביחיד.