-הביטי מטה אל השמים אהובתי
מה שם תראי?
"אראה את הירח שט, מרחף
בבריכה השחורה, הריקה"
-הירח הוא פנינה אהובתי
אצלול בבריכה אפלה, עמוקה
אחמוק מכרישים כדי להביאה
רק לך, אהובתי
-הביטי מטה אל השמים אהובתי
מה שם תראי?
"אראה את השמש בשקיעתה, דעיכתה
עטופה בצעיפים אדומים"
-צעיפים של דם סבבוני, אהובתי
כי אצלול בבריכה אפלה, עמוקה
ובנשימותיי האחרונות אקרא
רק לך, אהובתי
-הביטי מטה אל השמים אהובתי
מה שם תראי?
"אראה עננים אפורים, רכים
מכסים את הכל בדממה"
-התערפלו עיני מראות, אהובתי
ואנוח בבריכה אפלה, עמוקה
אמתין, קריאתי בגרוני חנוקה,
רק לך, אהובתי
מול ירח נשב לנו יחד
שני חברים, כמו תמיד
לעולם לא יפגע בנו פחד
מסביבנו הווה,
אין עבר אין עתיד
וכשנלך, נלך יד ביד
עם חיוך ובלי מבוכה
כי זה לא משנה מה יקרה
אתה שמח איתי ואני
שמחה איתך.
בתור מגירה אל העבר
הסתכלתי
קופסת פח אדומה ובה
תספורות ראשונות לכל ילדי המשפחה.
האם שערי באמת היה כה זהוב,
כשהייתי תינוקת, ילדה רכה?
בכתב ידה של אמי,
שכתב היד של אחיותי ושלי נגזר ממנו,
כתובים במסודר
שם ותאריך
ועוד בקופסא
צמידי תינוקות
הייתכן שכה רבים?
כחולים ו-וורודים
וליד הקופסא
דף נייר צהוב, מגולגל ומתפורר
הכותרת:
מחלקת בריאות
ממשלת פלשתינה
(ארץ ישראל)
בשלוש שפות מודפסות אדום
מישהו הכיר בלידת אבי
ואפילו זכר את שם אמו ואביו
גאולה ודוד
בבית הוריי הקריר
במגירה פתוחה ומזמינה
מזכירים לי שאיפה שנגמר העבר
אני ממשיכה
שם למטה
במקלחת למים יש ריח של אבנית
אנשים נראים כאילו נוצקו מאותה תבנית
שם למטה
שם למטה
אינטרנט יש, לאט
חברים יש, מעט
והזמן
הזמן אינו עובר כמעט
שם למטה
שם למטה
בקיץ חם
בחורף חם
יתושים תמיד משגעים את כולם
לעיתים קרובות העולם
נראה כמעט מושלם
שם למטה
כשמתת
התרוממה נשמתך כמו
מטוס ממריא
בנמל התעופה
והתכלת
הכתה גלים
כשנבלעת בה
זקנת
ובגרת
כי יכולת לזכור
את הלולאה הכפולה
של יום הולדתך התשע עשרה
את הצלילה העמוקה
בידיעת השינויים
והזמן העובר
וכשנולדת
רעמי וברקי השמים
פגעו והפילו המוני מטוסים
שלא נותרה להם האפשרות
להמריא עוד.