דרקון גדול נח על הדרך

כל אדם שעובר נצלה מיד

הוא לא טוב אולי רע, בערך

לא אכפת לו מאף אחד.

קשקשים ירוקים וכנפיים גדולות

אותן הוא פורש בשמש

אוהב לאכול מלכים ונסיכות

מגהק, לזכר הארוחה מליל אמש.

עוד נסיך עובר בשריון של פח

הדרקון מגחך, מגרגר

הנסיך מנסה ניסיון לא מוצלח

ונצלה כמובן חיש מהר.

פורש כנפיו הדרקון ועף לארמון

מאיים ודורש נסיכה

המלך מתחנן מבקש הארכה

המלכה בהיסטריה בוכה.

לדרקון לא אכפת לחכות קצת

הוא נותן שלושה ימים

הוא חוזר לביתו ופותח ת'ספר

ובינתיים מחפש מתכונים.

הימים עוברים ומגיע הזמן

הנסיכה נקשרת לסלע

הדרקון נוחת נוהם מרטט

אך נמצא גם נסיך שם עם קלע.

הנסיך מרים אבן וצועק בקול ניחר:

"יושם קץ לשלטונך העריץ!"

הדרקון פולט אש והופכו לאפר

בנסיכה נפנה להציץ.

"מה נאה הנסיכה"

הוא בקול מהרהר

אך היא לא צרחה

אלא השתחררה חיש מהר.

"לך לעזאזל דרקון מטומטם!

אני היום הולכת לים!

ואם יש'ך בראש תכניות אחרות

שתדע לך שהיום לא מתעסקים עם נסיכות!".

לא ילדתי, הפיות כבר אינן

לאן הן הלכו? לישון כמובן

בקרוב ילדתי, תשני כמותן

 

מפלצות מתוקה? הן אינן בארון

מדוע חמדתי? הן הלכו כבר לישון

אמרי לילה טוב לכוכבים בחלון!

 

שדונים יקירה? הם אינם כבר מזמן

לאן הם הלכו? לישון כמובן

גם לך רוחות לילה יזמרו בבואן

 

מה זאת, אהובה?

על דלתך מתדפק השטן?

מה את אומרת, יקירה, הוא כבר כאן?

בעד החלון אור קר מסתנן

האוויר חודר לחדר, אפרורי וצונן

נסיכת המדבר חולה, אויה

עורה לוהט ונשימתה קפואה

בחדרה מפוזרות ממחטות לרוב

דמיונה הוזה דמויות באוב

במחלה אנושה חולה הנסיכה

האם יבוא נסיך ויציל אותה?

יחסום רוחות פרצים רעות ובחום יעטוף

ידאג לאקמול ולמרק עוף    (טופי)

אך היכן הוא אותו נסיך מעודד??

לאילת החוצפן לצלול יורד!

הלילה במדבר
כל כך קר אהובה
בואי ונדליק אש

נתחמם לאורה
וביחד נדע
שאין עוד דבר שאפשר לבקש

רק שנינו כאן
והשמים למעלה
מביטים עלינו הכוכבים

שנינו  ביחד
למרות עצבות החיים
יודעים שאנחנו אוהבים

וגם אם ניפול
וגם אם נאבד
הרי שנעשה זאת ביחד

ומתוך הידיעה
שתמיד כך יהיה
יכולים אנו לגבור על הפחד