דף הבית סיפורים ללא כותרת
ללא כותרת הדפסה דואר-אלקטרוני

 

הוא התחיל את דרכו כיועץ זוטר בלשכת השר לענייני מסחר וגבולות. השר עצמו, שהיה ידיד טוב לאביו המת, הציע לו את המשרה ושיבץ אותו כעוזרו של אחד מבעלי התפקידים של לשכתו. לאחר שהתבלט בעצותיו והחלטותיו הנבונות, וצבר ניסיון מסוים בהתחככות, בהליכות עיר הבירה וכיוצא באלה, העביר אותו השר לידיו הנאמנות של חברו הקשיש, ראש לשכת המלך. שם הוכתמו ידיו של הצעיר בדיו, והוא עבד ימים כלילות במאמצים עזים עד כי אשתו הייתה מזעיפה אליו פנים בפעמים המעטות בהן החליט שלא להסתפק באחת ממיטות האורחים שבארמון. אבל הוא היה קשה עורף ובעל נפש חזקה, והצליח להתגבר על המכשולים ולהישאר אדם טוב על אף התככים שסבבו אותו ואף לשמר את השאיפה לשפר לא רק את מצבו שלו אלא גם את מצב ארצו ואזרחיה.

 

שמו היה פרדריך, ושני אנשים בלבד היו קרובים אליו דיים כדי לקרוא לו פרדי, מכיוון שבתו הבכורה טרם למדה לדבר. האחת הייתה אשתו, אידה, והשני היה לורנס, בנו השני של המלך.

כשהגיע פרדריך לעיר הבירה היה בסך הכל בן תשע-עשרה, ולורנס היה בן שבע-עשרה, אך למרות קרבת גילם לא נתקלו כמעט זה בזה, עד שעבר פרדריך ללשכת המלך, כעבור שנתיים. אז היה לורנס עצמו בן תשע-עשרה, ואילו פרדריך בן עשרים ואחת.

הפעם הראשונה בה נפגשו שלא בנסיבות חברתיות התרחשה, כמובן, בספריית המלך. לא בספרייתו הפרטית, אלא בספרייה הכללית והעצומה, שהגישה אליה הייתה חופשית, מדרגה מסוימת של שירות מדיני ומרמה מסוימת של פרסום והיכרות עם הגורמים המתאימים. פרדריך לקח לעצמו הפסקה קצרה של שעה או שעתיים מענייניו, מכיוון שהיה כבר במעמד המתיר לו זאת, ובחר לשוטט בספרייה ואולי למצוא איזה כרך של סיפורים קצרים להעביר את הזמן ולהקל על ראשו העמוס. על אף שגדל באזור המכונה בפי אזרחיה האופנתיים של העיר "הספר", אחוזת אביו הכילה ספרייה לא קטנה של קלאסיקות מכל הזמנים, פרי ייצרה האספני של אמו, חובבת ספרות בעלת זמן פנוי למכביר, כך שהשכלתו הספרותית לא לקתה בחסר והיה בעל טעם מסוים, שידע ליהנות ממגוון סגנונות. הוא בחר לעצמו מחזה קצר דווקא ופנה לחדר ההסבה, אלא שהחדר לא היה ריק. באחת הכורסאות שכב-ישב סרוח הנסיך הצעיר, לורנס. על חזהו נח פתוח ספר שירה בעל כריכה אדמדמה, איבריו היו רפויים, עיניו עצומות ושפתיו פסוקות מעט. הוא ישן.

פרדריך המופתע התבונן בנסיך וניסה להעלות בדעתו מקומות אלטרנטיביים לקריאה, כשהנסיך התעורר בפתאומית. הוא לא נראה מופתע כלל למצוא את פרדריך המתבונן בו, שמיהר לקוד קידה מנומסת. מספר רגעים חלפו, בהם התבונן לורנס בעיון באיש הצעיר שעמד לפניו, בעל הפנים המוכרים, עד ששאל, "מה אתה קורא?". 

פרדריך צופף את גבותיו במבוכה, התבלבל לרגע והתבונן בכריכת הספר. "'אדונים וגבירות'", השיב לבסוף.

"פירס, כמובן, קלאסיקה", אמר הנסיך כשהוא מתרומם ממושבו, "איש אשכולות אמיתי, על אף שאני מעדיף את ברטון". כעת עמד וטפח על חזית חולצתו, המאובקת מעט מן הספר הישן שאחז. "אמור לי, פרדריך, הלא כן?", שאל הנסיך והמשיך לאחר שפרדריך הנהן, "עשה לי טובה ובטל את תוכניותיך לבוקר הבא, ובוא איתי לחלקה הצפונית של היער. מזה כמה ימים שאני מתכנן טיול צייד קטן, אך טרם מצאתי את השותפים המתאימים". על אף נימת דבריו הידידותית והפתוחה של הנסיך, ידע פרדריך שאל לו לסרב להצעה, והוא קד והנהן בראשו. "בשעה שש אם כן", קבע הנסיך, "ליד האורוות", ויצא בצעד נמרץ. פרדריך נאנח וצנח אל תוך הכורסא, החמימה עדיין. הוא העביר את ידו על פניו ועבר בראשו על הפגישות שיצטרך לבטל. כמובן שלאור המקרה יבינו כולם את הצורך בביטול, אך עדיין ייגרם נזק, ובוודאי יצטרך להשלים את העבודה עד שעה מאוחרת, אך כל הצרות הללו יוכלו להמתין לתום ההפסקה שלו. 

 

***סיפור מסע הצייד***

 

***

 

יום הולדתו העשרים ושלוש של הנסיך לורנס הגיע.

לו יכולתי לספר לכם בפירוט על שעברו על החברים בארבע השנים שחלפו, הייתי עושה זאת, אך ארבע שנים אינן שבוע, ותקצר היריעה מספר הכל. כשנה לאחר פגישתם הראשונה מונה פרדריך לבן לוויה רשמי ללורנס, מכיוון שברי היה לכולם שלורנס לעולם לא יניח לפרדריך מספיק זמן כדי להשלים את כל משימות משרתו.  אז היו חופשיים בעצם לעשות כרצונם, כל עוד לא הפריעו בכך את הממלכה, והם אף פעלו רבות לטובתה.

הם פיקדו ולחמו שכם אל שכם כנגד כנופיית שודדים עצומה שהיגרה אל הממלכה משכנתה שמצפון, ועשו בכך חסד גדול לשתי הממלכות ושירות דיפלומטי חשוב. הם בילו ימים רבים בספריית המלך ובספריית הספרים הנדירים של האוניברסיטה, כשהם חוקרים כל נושא מעניין; שירה עתיקה והיסטוריה, זואולוגיה ופיסיקה, ואף מתמטיקה ומאגיה. מחצית השנה שהו באחוזת אביו של פרדריך, כשהם חוקרים את העתיקות שבסביבתה בעזרתו של צוות מיומן. הם יצאו למסעות צייד ארוכים ולהרפתקאות נועזות באזורים מרוחקים, שלא תמיד מצאו חן בעיני המלך והמלכה ואף לא בעיני אשתו של פרדריך, אידה, אך כולם היו סמוכים ובטוחים, שכל עוד יישארו השניים ביחד, יהיו בטוחים מכל רע.

 
זכויות יוצרים © 2017 האתר של זהרה. כל הזכויות שמורות.
ג'ומלה! הינה תוכנה חופשית המשוחררת תחת רשיון GNU/GPL.